חינוך פורץ דרך - במה למובילי מדיניות בחינוך

  • ד"ר יצחק קליין

הישגי הפריפריה בחינוך בתקופת הקורונה כפי שלא הכרתם

עודכן ב: פבר 16

מא יצחק קליין


הטור השבועי על התנהלות מערכות חינוך בתקופת הקורונה


נפתח עם העיר הציורית בית שאן ועם ראיון שערכנו עם מר יצחק אשחר ראש מנהל תרבות, חינוך ורווחה בעיר.



העיר בית שאן היא דוגמא ומופת לרשות מקומית, גם אם לא עשירה במיוחד, אשר הצליחה לתפעל את מערכת החינוך שלה בצורה מיטבית בזמן הקורונה. בית שאן ניגשה לקרב עם "מה שיש" וניצחה; הניצחון היה מוחץ יותר אם רק היו נותנים לה קצת יותר גמישות.


בית שאן היא עיירה בת 18,500 תושבים בעמק הירדן. כ-30% מהאוכלוסייה הינם בגילאי חינוך, לרבות פעוטות; מערכת החינוך הפורמלית כוללת כ-3,400 תלמידים. לפי נתוני הלמ"ס בית שאן ממוקמת באשכול חברתי 5, מקום סביר באמצע. בשל ריחוקה מהמרכז היא נחשבת עדיין כיישוב פריפריאלי מבחינה חינוכית. "" ראיינה את יצחק אשחר, ראש מינהל "תרבות, חינוך ורווחה" (רת"ח) בעיריית בית שאן, בנובמבר אשתקד, עם ראיון משלים החודש. תיאור התפקיד של אשחר מעיד על הגישה שהוא הביא לבעיית הפעלת מערכת החינוך (אחד מהאתגרים הרבים איתם התמודד בתקופת הקורונה), לא לראות את אתגרי מערכת החינוך העירונית בנפרד משאר המשימות – וכלל המשאבים שעמדו לרשות העיר.


כמו רשויות רבות, בית שאן החליטה לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"א שתפעיל את בתי הספר חמישה ימים בשבוע, על אף פרסום מתווה משרד החינוך[1] אשר הורה על מינימום שלושה ימי לימוד פרונטליים בשבוע, לרבות פתח גמישות במתן ימים נוספים. "אנחנו מלכתחילה ישבנו והתכוננו לחמישה ימים, למרות שתחילה לא היה ברור אם ניתן. לבסוף 85% מהרשויות הצליחו לתת 5 ימים. זה רק מדגים שיש את המשאבים, ואם נותנים לרשות לנהל את זה [גם בתקופת שגרה –] אפשר להגיע לטוב ביותר." חלק מבתי הספר פעלו עד השעה אחד או אחת וחצי אחה"צ. בבית שאן פועלת תכנית "יום לימודים ארוך" ולמעשה יום הלימודים קוצרה בשעתיים בלבד מהיום ה"ארוך".


משאבים חברתיים כ"גלגל הצלה"

מה שסייע למערכת החינוך בבית שאן היה מגוון המשאבים החברתיים העומדים לרשות העיר בזמנים של שגרה, לאו דווקא במערכת החינוך הפורמלית. "בבית שאן יש 54 ארגונים שפועלים ביישוב כמו קרן רש"י ושירות לאומי," מציין אשחר, "וזה מאפשר לרשות יותר גמישות. בבית שאן יש למעלה מ-50 בנות שירות לאומי שעובדות ברובן בבית הספר וחלק בתפקידים אחרים. כל מי שלא היו משובצות בבית הספר, גייסנו. . . יש לנו הסעדה וצהרונים וחוג לכל ילד וקרן קרב – כל אלה נותנים מרחב תמרון לבתי הספר." לפי אשחר, בית שאן לא נתקלה בבעיה של כוח אדם כשהפעילה את בתי הספר שלה בתנאי קורונה. לצורך פיצול כיתות, העירייה לא היתה זקוקה לתקציבים תוספתיים; שימוש גמיש במשאבים הקיימים, כולל גיוס עוזרי הוראה במימון משרד החינוך, הספיק. לטענתו של אשחר, יש בבית שאן "הרבה, הרבה מדי" בתי ספר, אך בשנת הקורונה פירוש הדבר כי לא היה מחסור במרחבים לקיומם של כיתות וקפסולות.


מבחינת כוח אדם, אשחר מציין לרעה את תקופת הסגר השלישי לעומת הראשון. בסגר הראשון ותקופת הלימודים שאחריה בית שאן נעזרה במשאבים ובכוח אדם של קבוצות פילנתרופיות רבות שפעלו בעיר (את קרן רש"י ציינו לעיל). בתקופה השלישית, לטענתו, רבים מארגונים אלו "נעלמו לנו," לטענתו. לעומת זאת השירות הלאומי המשיך להירתם למשימה גם בתקופת "הסגר החלקי" בסוף חודש דצמבר 2020 ותחילת ינואר 2021, לאחר שהייתה למינהל נטייה לשלוח את בנות השירות הביתה בתקופת הסגר הראשון.


לשאלתנו השיב אשחר כי קיים בבית שאן מחסור בתשתיות ללמידה מרחוק, על אף שאינו בקי בפרטים – מתחתיו פועל ראש אגף חינוך שמעורב בפרטים מול משרד החינוך. המשרד לא הצליח לספק לבית שאן תשתיות ללמידה מרחוק; אך מאידך לא היה בכך צורך מיוחד, שכן הלמידה הפרונטלית התנהלה חמישה ימים בשבוע. כמו ברשויות רבות (וכמו במקומות רבים בעולם), אשחר מציין את הלמידה מרחוק ככישלון. "אני פחות מייחס לזה חשיבות. זה היה מעט מדי, מאוחר מדי. בכיתות הגדולות השחירו מסכים ולא היו משתתפים."


פתרונות יצירתיים בדרך להצלחת המערכת החינוכית בעיר


לא מוגזם לומר כי בית שאן הצליחה לתפעל את מערכת החינוך שלה חמישה ימים בשבוע למרות נוקשות ההוראות של משרד החינוך. המשרד סיפק תקציבים להעסקת תומכי למידה וסייעות לגנים, אך לא אפשר גמישות בהעסקתם. אשחר מציין בביקורתיות כי גני הילדים המשיכו לפעול ששה ימים בשבוע, תוך תחלופת צוות (פעם בשבוע צוותי הגן יוצאים ליום חופש ואחרים מחליפים אותם). האקלים בבית שאן מאפשר לימודים בחוץ ברוב ימי החורף, למעט ימים שבהם ממש יורד גשם: "בבית שאן יש נחלים, פארקים, ולא חייבים ללמד בבית הספר," מסביר אשחר. "אלא שמשרד החינוך לא אישר, מנהלי בתי הספר הם עושי דברם של משרד החינוך."


לשאלתנו האם העיר היתה יכולה לעשות יותר טוב אילו סיפקו לה תקציבים גמישים, משיב אשחר: "ודאי!" לדעתו גישת המשרד והמחוז "יותר מדי פורמליסטית והלאו עלה על ההן. אז או שלא תמיד מוסרים את כל הפרטים או שמקבלים את התכתיב." לגבי התרומה שיכול משרד החינוך לתת להפעלת החינוך בעיר הוא משיב "שלא היה מפריע . ." . היכולת של הרשות להביא תוצרים טובים יותר תהיה ללא מעורבות של משרד החינוך." על כך ש-85% מהרשויות המקומיות הצליחו להפעיל את בתי הספר חמישה ימים בשבוע הוא אומר, "זה רק מדגים שיש את המשאבים, ואם נותנים לרשות לנהל את זה – אפשר להגיע לטוב ביותר." אבל הוא סקפטי לגבי העתיד: "הפעלה על ידי הרשות המקומית זה מצוין אבל זה לא יקרה כי יש דבר מובנה במשרד החינוך שלא יאפשר את זה."




[1] מתווה חזרת בתי הספר היסודיים ללמידה משולבת - פיזית ומרחוק "יוצאים קדימה" (פורסם 29.10.20) https://www.dsharon.org.il/uploads/n/1603965637.6220.pdf







מעוניינים לפרסם דעות הנוגעות

במדיניות חינוך? 

מוזמנים לפנות אלינו.

השאירו פרטים ונחזור אליכם

רכזת מחקר ומדיניות – עו"ד אביטל בן שלמה  

 abenshlomo@kohelet.org.il  | 052-432-2115

 (האתר הוקם על ידי פורום קהלת (ע"ר

  • Black Facebook Icon