הפתרון למשבר החינוך: העסקת מורים בחוזים אישיים
מאת: עו"ד אביטל בן שלמה
דו"ח בנק ישראל אישש לכולנו – הורים, מורים ותלמידים – את מה שכבר הרגשנו: המערכת תקועה בבינוניות, למרות הרפורמות והתקציבים הרבים שהוקצו לה. הפתרון האפקטיבי ביותר דווקא אינו כרוך בתוספת תקציבית משמעותית.
במרץ 2019 פורסם הדו"ח המרעיש של בנק ישראל, שלפיו למרות שיושמו במערכת החינוך רפורמות ענק, בעלות של מיליארדי שקלים – איכות המורים בישראל נמצאת דווקא בירידה תלולה.
הסיבות לכך, לפי הדוח, הן הגידול במספר הילדים, לצד רפורמת הקטנת הכיתות – שהובילו לצורך בגיוס מספר רב של מורים. העלייה בביקוש למורים, אשר לא לוותה בהעלאה מתאימה של השכר המוצע למורים, הביאה את המערכת להתפשר ולקלוט כוח אדם פחות איכותי.
בנק ישראל ממליץ למשוך מורים איכותיים לבתי ספר חלשים באמצעות מענקים, ולהשקיע יותר משאבים בחינוך העל יסודי, שם הפער בין התקציב לתלמיד בישראל לבין התקציב הממוצע לתלמיד במדינות ה-OECD הוא הגבוה ביותר.
האבחון של בנק ישראל למחלה ממנה סובלת מערכת החינוך בישראל הוא מדויק, אבל המרשם שהוא מציע שגוי, והסבירות שירפא את המחלה – נמוך. הפתרון של שימוש במענקים למשיכת מורים איכותיים לפריפריה נוסה כבר מספר פעמים בעבר, ונכשל. כדי שפתרון מצומצם וממוקד יהיה אפקטיבי הוא חייב להיות מאוד מאוד מדויק. אך המענקים ניתנים על ידי המדינה, לפי קריטריונים קבועים מראש. פתרון שמנוהל "מלמעלה" על ידי המשרד – לא יכול להיות מדויק עבור הצרכים המשתנים בשטח.
גם תוספת משאבים לא תשפר את המצב. במערכת בה שכר המורים מוכתב מראש על פי הסכמים קיבוציים, תוספת משאבים לא תוכל לסייע לבית ספר לגייס מורים איכותיים יותר, אלא רק לגייס יותר מורים באיכות דומה – עוד מאותו דבר. כפי שמוסבר בדוח, המשמעות של יותר מורים באותו שכר היא מורים באיכות נמוכה יותר.
יש הסבורים כי הפתרון הוא העלאת שכר המורים בהסכמים הקיבוציים. ודאי שצעד כזה יכול להועיל, אבל יש לו שני חסרונות. הראשון, שהוא מחייב תוספת משאבים עצומה, והשני, שבגלל הקביעות לה זוכים המורים העלאת השכר יכולה להשפיע רק בטווח הארוך, והיא כרוכה בבזבוז אדיר של משאבים כיוון שגם מורים גרועים ובינוניים יזכו לתוספת בשכר.
הפתרון- העסקת מורים בחוזה אישי
למעשה, דווקא הפתרון האפקטיבי ביותר אינו כרוך בתוספת תקציבית משמעותית. ההצעה של הקואליציה לאוטונומיה בחינוך היא לאפשר העסקת מורים בהסכמה בחוזה אישי כמקובל בשוק החופשי, במקביל להעסקה לפי ההסכמים הקיבוציים. מאחר שלכל מורה עדין קיימת האופציה להיות מועסק לפי ההסכמים הקיבוציים, ממילא אלו שיסכימו לוותר על הביטחון שמקנה ההסכם הקיבוצי הם דווקא המורים האיכותיים והמבוקשים ביותר, שבאמצעות חוזה אישי יוכלו לזכות בשכר גבוה בהרבה.
כדי לאפשר מימוש אפקטיבי של פיתרון זה, ובמיוחד על ידי בתי הספר החלשים, יש להבטיח כי יהיה ברשותם די תקציב שקלי גמיש, באמצעותו יוכלו למשוך אליהם את אותם מורים איכותיים להם הם זקוקים. לשם כך צריך לעבור משיטת התקצוב בשעות לשיטה של תקצוב בשקלים. בשלב ראשון אפשר להסתפק בהמרה לשקלים של שעות הטיפוח – שעות הלימוד הנוספות שלהן זוכים בתי הספר החלשים.
דו"ח בנק ישראל אישש לכולנו – הורים, מורים ותלמידים – את מה שכבר הרגשנו: המערכת תקועה בבינוניות, למרות הרפורמות והתקציבים הרבים שהוקצו לה. היפוך פרדיגמה, שכולל העסקת המורים המעוניינים בכך בחוזים אישיים, לצד מתן גמישות ניהולית ותקציבית למנהל, יאפשרו לשבור את מעגל התסכול וימשכו כוח אדם איכותי למקצועות ולכיתות בהם הם נדרשים.
הגיע הזמן לקבע את המשוואה: הטובים – לחינוך!
הכותבת היא חוקרת בתחום החינוך בפורום קהלת וחברה בקואליציה לאוטונומיה בחינוך.
